להביט קדימה

ממש כמו בזמן הרכיבה על האופניים, אם אסתכל למטה על השביל, במקום להביט ישר קדימה, אני אאבד את שיווי המשקל או שאתקל במיכשול ואז אפול. כך גם בחיים, אם כל הזמן אשאר בבועה הקטנה שלי ואהיה עסוקה רק בעצמי, בסופו של דבר לא רק שאתנתק מהעולם שמסביב אלא אתנתק גם מעצמי ומהרצונות האמיתיים שלי. כל מה שעלי לעשות הוא להרים את העיניים, ולהביט מסביב , לבחון את הנוף ממני החוצה ומהחוץ כלפי, לנסות להבין מה קורה עכשיו עם עצמי, בסדנא שהשתתפתי בה של ערן שטן ואלון אולמן, הגדיר את זה אלון כ”נוהל הצופה”, בנקודות במשך היום, השעה הרגע, שבהם אני לא ממש יודעת מה קורה או איך לצאת מהתסבוכת או המצוקה שאני קלועה בה, עלי לצאת רגע מעצמי ולהביט על עצמי ומצבי מבחוץ ולנסות ולנתח “מה עובר עלי עכשיו”…כאשר אבין מה קורה לי אדע לחפש את הצעד האחד בלבד הבא שעלי לעשות…ואעשה אותו!